פסק-דין בתיק ת"א 4389-08

1.         התובע, יליד 12.4.64, טכנאי חשמל במקצועו, נפגע לטענתו כתוצאה מתאונה שנגרמה לו ביום 18.7.07 במהלך עבודתו אצל הנתבעת 1, שעסוקה במתן פתרונות אריזה בקרטון, ושניהלה את המפעל בו עבד התובע. הנתבעות, לרבות הנתבעת 2, מבטחת הנתבעת 1 בביטוח חבות מעבידים שלחו הודעת צד ג' לספק המכונה (צד ג' 1), ולנותן שירותי בטיחות (צד ג' 2) עמו התקשרה הנתבעת 1 עפ"י הסכם מיום 7.3.05.

2.         הצדדים חלוקים לעניין נסיבות התאונה ,שאלת האחריות וגובה הנזק.

נסיבות התאונה

3.         התובע עבד אצל הנתבעת 1 כמפעיל מכונת מבלט אוטומטי לחיתוך קרטונים ליצירת ארגזים. המכונה מייצרת צורות לקופסאות קרטון מקרטונים שטוחים המוכנסים אליה, ומורכבת ממבלט, מסוע פנימי שמזין אותו, "מעלית" ללוחות הגלם ו"מעלית" לחומר המוגמר (להלן: " המכונה").

התובע העיד בתצהירו כי ביום 18.7.07 הגיע לעבודתו בשעות אחר הצהריים וכיוון את המבלט האוטומטי לשם עבודה בקרטון דק. זמן קצר לאחר תחילת המשמרת ראה שהקרטונים נכנסים למכונה בצורה עקומה וניסה ליישר אחד מהם. על כן, הכניס ידו הימנית לתוך המכונה וזו נלכדה בין גוף המכונה למדף שנפתח. התובע לא הצליח לחלץ את היד בכוחות עצמו ורק כאשר הגיע מנהל המשמרת, אשר נתק את המכונה מהחשמל, חולצה ידו.

4.         במסגרת חקירתו הנגדית נחקר התובע בדבר המיקום הספציפי במכונה אליו הכניס את היד. התובע העיד כי מדובר במרווח שבין סימון "2" לסימון "3" כפי שנראה בתמונת המכונה שהוגשה וסומנה " נ/1". לדבריו, זהו מרווח בו מזיזה המכונה את הקרטונים מהחלק האחורי לכיוון בו מופעל הלחץ - סימון "4". התובע ציין כי המרווח הינו המסוע המסיע את הקרטונים לכיוון אזור יצירת הלחץ.

5.         עפ"י דו"ח חקירת תאונת עבודה מיום 31.12.07 שנערך ע"י המפקח החוקר מר אורי שלזינגר (להלן: "מר שלזינגר") ארעה התאונה באופן הבא:

"הנפגע הגיע לעבודה בשלוש וחצי אחה"צ לערך. הוא כיוון את המבלט האוטומטי לעבודה בקרטון דק. כעשר דקות לאחר מכן הוא ניסה ליישר את אחד הקרטונים שהיו על מדף החומר המעובד. ברגע שהכניס את ידו הימנית המדף נפתח כפי שהוא נפתח כל פעם שערמת הקרטונים שנמצאת עליו מגיעה לגובה מסויים. ידו של העובד נלכדה בן גוף המכונה, למדף שנפתח... על גב אמת ידו של הנפגע היו סימנים של שרשרת התמסורת שנמצאת במקום, אך לכידת היד כאמור התרחשה בין המדף הנע לגוף הקבוע של המכונה, השרשרת עובדת לאור גוף המכונה לא היוותה גורם לוכד. הנפגע ניסה לחלץ את עצמו אך לא הצליח להחזיר את המדף למצבו הראשוני. מנהל המשמרת ניתק את המכונה וחילץ את הנפגע באמצעות לום ושלח אותו עם מלווה לבית החולים."

            בעדותו המשיך העד והסביר כי למד מחקירתו כי התובע הכניס ידו מתחת למדף (הלבן) בין מוט המרכיב את המדף לבין בסיס המכונה, שלא כתיאור התובע.

            לטענת ב"כ הנתבעות, בשל פער הגרסאות הנ"ל, ולאחר שגרסת התובע בנוגע לפרט מהותי בעניין המקום אליו הכניס את ידו כשנפגעה עלומה, יש לדחות את התביעה. יתר על כן, משהתובע הודה בתצהירו כי אינו זוכר את נסיבות התאונה, אין כלל לתת אמון בגרסתו המאוחרת בעדותו, אלא לקבל את גרסת הנתבעות הנתמכת בדו"ח ועדותו של מר שלזינגר.

            ב"כ התובע בסיכומיו הצביע על התימוכין שבדו"ח משרד העבודה לסיפור המסגרת של התובע, ולטענתו, גם אם קיים הבדל מסוים בין גרסת התובע לבין ממצאי החוקר לגבי המקום המדויק בו הכניס התובע את ידו, אין בהבדל זה כדי לגרוע ממסקנות הדו"ח לגבי הגורמים לקרות התאונה שנעוצים היו בהתרשלות הנתבעת 1.

6.         למעשה היה התובע עד יחיד לתאונה.

חרף עובדה זו בקשה צד ג'2 להפריך את גרסתו ביחס למיקום הכנסת היד באמצעות עדות  נציגה מר יחיאל מאור (להלן: " מר מאור") (עמ' 47 שורה 17 לפר') ולדבריו:

"ת. ...כפי שראיתי את המכונה לאחר התאונה, התאונה לא התרחשה לפי מה שהצהיר התובע כאן התובע. בכדי שהוא יצליח להגיע לגלגלי השיניים שבתוך המכונה, הוא היה צריך לבצע פעולה של התכופפות וכניסה אל תוך הקסטה...ושם לשחרר קרטון שנחתם וירד אל המסוע.

ש. אתה חולק על העובדה שהתובע הכניס ידו במרווח בין 2 ל-3.

ת. זה קרה באזור אחר. בכל האזור הקריטי שציינת כביכול ששם הוא נפגע, אין צורך לסדר קרטונים. המקום היחיד שבו היו צריכים לסדר את הקרטונים זה בזמן שהקרטון נופל על העגלה. אם הוא אמר שהכניס יד למקום ההוא, לא היה לו מה לעשות שם, אין שם קרטונים".

מר מאור עמד על טענתו כי ההסבר היחיד האפשרי להתרחשות התאונה הוא שהתובע התכופף והכניס את היד לתוך הקסטה ולא למרווח בין סימון "2" לסימון "3".

7.         במבחן טענות הצדדים מצאתי להעדיף את גרסת התובע, הגם שהתיאור שנמסר על ידו עורר תמיהה מסוימת. התובע הסביר בתצהירו כי (סעיף 8):

"אינני יודע בדיוק כיצד קרתה התאונה בה נפצעתי ואני גם מתקשה להסברי בעברית בדיוק את מה שאני כן יודע."